אם ע"י הילוך הוה קנין חזקה
בגמ' בבא בתרא (דף ק' ע"א) "הלך בה לארכה ולרחבה" קנה מקום הילוכו, דברי ר' אליעזר; וחכמים אומרים: אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק. אמר ר' אלעזר, מ"ט דר' אליעזר? דכתיב, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. ורבנן? התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו. נמצא דלר' אליעזר הילוך הוה קנין, ולרבנן הילוך לא הוה קנין. הגמ' מסיק, א"ר יוסי בר' חנינא: מודים חכמים לר' אליעזר בשביל של כרמים, הואיל ונעשה להילוך נקנה בהילוך.
אם ע"י שאר תשמישים יכול לקנות גוף הקרקע - ג' שיטות בזה
אם ע"י שאר תשמישים הוה גם קנין חזקה, יש בזה ג' שיטות, שיטת הרמב"ם - הרמב"ם בהלכות מכירה (פרק א' הלכה י"ג-ט"ז) לומד מגמרא הנ"ל שה"ה שיכולים לקנות שדה בכל מיני שימושים שתשמיש השדה עומד בשבילו, כגון שטיחת פירות או העמדת בהמה וכיוצא בזה, או שאסף פירות האילן או זמרו, וכל כיוצא בדברים אלו. וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן להלוקח קונה ג"כ. כמו שקונין בהשביל ע"י הילוך.
שיטת הרי"ף - אבל הרי"ף סובר שאין יכולים לעשות קנין על ידי תשמיש בשדה בין ע"י הילוך בין ע"י שאר תשמישים, ומפרש שהגמ' לא מיירי כלל מענין קנין השדה, רק מענין אחר, יעו"ש.
שיטת הראב"ד - והראב"ד בהשגותיו מפרש דברי הגמ' כמו שפירשו הרמב"ם שמיירי מקנין, אבל אעפ"כ משיג הראב"ד על הרמב"ם שאין למדין ממנו שאר תשמישים.
ביאור בשיטת הראב"ד
הקניו תשמיש קונה רק אם גופו נהנה- והביאור בשיטת הראב"ד, למה אין למידין שאר תשמישים במקומות שעומדים לתשמישים האלו, מהילוך במקום שנעשה להילוך, בשו"ע חו"מ סימן קצ"ב בטורי זהב ובנתיה"מ שם ס"ק א' בשם תשו' משאת בנימין תירצו, שהראב"ד מודה שעל ידי הילוך קונה השדה הואיל וגופו נהנה מההילוך, אבל תשמיש אחר שאין גופו נהנה, אינו קונה הדבר, וממילא, שטיחת פירות שאין גופו נהנה אינו קונה השדה על ידו. והט"ז כתב שלפי"ז יכולים לקנות מקום בבית הכנסת ע"י ישיבה לבד, שהרי גופו נהנה.
הקניו תשמיש קונה רק לתשמיש- אולם הקצוה"ח בסימן קפ"ט ס"ק א' ובסי' קנ"ג ס"ק ג', וגם הנתיה"מ בעצמו שם בסי' קצ"ב ס"ק ו' יש להם ביאור אחרת בדברי הראב"ד, והוא שדוקא היכא שבא לקנות השדה לתשמישים שפיר יכולים לקנותו על ידי תשמיש, אבל אם בא לקנות גוף הקרקע אז אינו קונה על ידי תשמישים רק צריך קנין אחר, והמימרא של ר' יוסי בר' חנינא בגמרא הנ"ל (בבא בתרא ק' ע"א) שבשביל של כרמים קנה בהילוך, מיירי שמכר לו השביל לתשמיש הילוך, אבל אין לו בו קנין בגוף השביל כגון לחפור ולזרוע.
לענין הלכה
המחבר בחו"מ סימן קצ"ב סעיף י"ב פוסק כשיטת הרמב"ם שיכולים לקנות השדה קנין גמור בין ע"י הילוך בשדה ובין ע"י שאר תשמישים. והרמ"א שם פוסק כשיטת הראב"ד, ולכן הט"ז והתשו' משא"ב בשיטת הראב"ד יכולין לקנות קנין גמור בכל מיני תשמישים שגופו נהנה מזה, ולהנתיה"מ והקצוה"ח בשיטת הראב"ד יכולין לקנות ע"י כל מיני תשמישים רק לאותה תשמיש בלבד אבל לא גוף השדה.
דרך אגדה
ובדרך אגדה כתבו האחרונים (בספר פרשת דרכים. ומובא בשמחת הרגל להחיד"א על הגדש"פ) שמדברי ר' אליעזר בגמ' הנ"ל מבואר שס"ל שהיה לאברהם דין בן ישראל אף קודם מתן תורה שפסק הרמב"ם (הל' זכי' פ"א הי"ד) שעכו"ם אינו קונה בחזקה, והילוך הוא רק קנין חזקה, נמצא שר' אליעזר שס"ל שאברהם אבינו קנה ארץ ישראל ע"י הילוך שהוא קנין חזקה, ס"ל שדין ישראל גמור היה לו.