שאלה:
כשהגיע לאזניי ידיעה משמחת אודות קרקע מסוים שעומד למכור במחיר זול, הלכתי מיד לדבר עם הסרסור ר' גבריאל שנושא ונותן עם בעל הקרקע שאני רוצה לקנותו, ושאשלם לו הסכום הקצוב לסרסור. בינתיים נתוודע לי שיש יהודי אחר בשם ר' יחזקאל ש. ל. שרוצה ג"כ לקנות קרקע זו, וגם הוא הלך לדבר בזה עם הסרסור הנ"ל. וחשבתי בלבי שאם אתקוטט עמו על הקרקע אז שנינו לא נרויח מזה כלום, והלכתי והתקשרתי לר' י.ש. כדי לברר האם יש אפשרות להתפשר בינינו, ואחר דין ודברים הגענו להסכמה ששנינו יכנס בשותפות על הקרקע, וגם נתפשרנו שעכשיו כשחותמים קאנטראק"ט על הקרקע רק הוא יחתום שמו עליו כדי שבינתיים לא יתייקר המקח, ורק כשנגמור המקח אז גם שמי יירשם כחצי הבעלים על הקרקע. כעבור כמה ימים התקשר אלי ר' י.ש. לבשר לי שכבר חתם על הקאנטראק''ט והוא נתן כל הסכום הדרוש לדעפאזיט, ובאותו זמן שהוא התקשר אלי לא תבע ממנו כלום על תשלום חלקי בהדעפאזי"ט שאני חייב לו מכח השותפות שהסכמנו. כעבור זמן מה שמעתי שר' י.ש. הלך ומכר הקאנטראק"ט לאדם אחר (פלי"פ) והרוויח ע"ז ממון הרבה.
עכשיו כשביקשתי ממנו שיתן לי חצי ממה שהרויח על הקרקע, הוא טוען שמאחר שכשהוא התקשר אלי לבשרני שחתם על הקאנטראק''ט לא נתתי לו שום מעות ממה שהייתי חייב לו מחלקי בהשותפות הוה כמו שחזרתי מהסכם השותפות.
ובאתי בזה להמערכת לברר מה דיננו בזה.
ייש"כ גדול על עבודתכם, משה ירוחם גרינשטיין:
תשובה:
א] אם יחזקאל ש. נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר, ולא לשליש (escrow) בתורת קנין. דהיינו שכוונתם (של המוכר והלוקח) בנתינת המעות היתה כדי לשלם להמוכר במה שמתחייב עצמו למכור, או שבזה תחול הקאנטראק"ט. אז נעשה משה י. שותף גמור בהקאנטראק"ט, ויחזקאל שרגא חייב ליתן למשה דמי חצי הריוח:
ב] אבל אם יחזקאל ש. לא נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר, לשם קנין, רק משום ערבון. דהיינו להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנראק"ט. וכן אם נתן המעות לשליש (escrow) עד הזמן של גמר המקח (closing), א"כ לא קנה משה כלום. וכל הריוח הוא ליחזקאל ש. לבד:
בירור הדין:
מלשון השאלה ניכר, שאף יחזקאל ש. מודה שמתחלה קנה הקרקע אדעתא דשותפות. מ"מ עכשיו טוען דכיון שהוא לבד נתן מעות, ומשה י. לא שילם לו תיכף מעותיו נתבטל השותפות. והשתא נבא לבאר:
אם יחזקאל ש. נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר בתורת קנין:
א] אם יחזקאל ש. נתן דמי הדיפאזי"ט להמוכר בתורת קנין, אז אף שיחזקאל ש. חתם הקאנטראק"ט רק במעותיו, ומשה י. אכתי לא נתן כלום עכ"ז כיון דיחזקאל היה שליח לקנותו בשותפות, קנה משה י. החצי בשותפות. ויחזקאל ש. אינו יכול לחזור בו:
כן מבואר בשו"ע ס' קפג ס"ד דאם ראובן אמר לשמעון זבון לי האי מידי, אע"ג דיהיב שמעון דמים שלו קנייה ראובן. ופשוט דה"ה בשלחו לקנותו לשותפות, דקנה ראובן חלק השותפות. וכן היא בנתיבות ס' קעו ס"ק א. וכן מתבאר להדיא בסי' קעו ס' מא:
ב] בנידון דידן שהוסכמו שבעת חתימת הקאנטראק"ט ירשום רק שם שליח עליו, קנה המשלח אף שרגילין לכתוב שטר:
לכו' יש מקום לזכות להשליח לפמ"ש בחו"מ ס' ק"ץ ס"ז דבמקום שרגילין לכתוב שטר (בין שטר קנין, ובין שטר ראיה), אין קונין בכסף לחוד, בלי שטר. ומשום דלא סמכא דעתיה דלוקח עד דנקיט שטריה. וא"כ ה"ה בנידון דידן, כיון שהקאנטראק"ט רשום רק בשם השליח, אין לו להמשלח שטר ראיה, וזכה השליח לבד.
אבל בכל זאת נראה דבנידון דידן שהוסכמו כן מעיקרא שהקאנטראק"ט יעשה רק על שם השליח, זכה המשלח. ומשום דהו"ל כאילו הותנו שרוצין לקנות בכסף בלי שטר, שמבואר שם ס"ח שמועיל תנאי בזה1.
ג] ואין לבעל דין לטעון דכיון דמשה י. לא נתן לו המעות בעת שהי' צריך, אם כן נתבטל השותפות מאיליו. משום דאף אם יחזקאל ש. היה תובע לו שישלם לו ומשה דחה לו מיום ליום עכ"ז לא נתבטל השותפות:
כן מבואר בשו"ע חו"מ ס' קעו ס' מא ושם ס' ז ברמ"א. וז"ל המחבר שם אם כשתבע ראובן ללוי חלקו אמר איני חפץ ליתן, הרי נעקר משותפתם. אבל אם אמר תדיר הריני משלם אע"ג דדחה אותו קצת, כיון דלא אטרחי לב"ד קני רווחא:
אם יחזקאל ש. לא נתן מעותיו להמוכר לשם קנין, או שנתנו לשליש (escrow):
ד] אם השליח לא נתן מעותיו להמוכר רק לשליש, או אף אם נתנו להמוכר אבל לא נתן המעות לשם קנין, רק להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט. אז לא קנו בקנין כסף. ושייך לדון רק מכח קנין שטר, או קנין סיטומתא2. ובנידן דידן שהשטר נכתב בשם השליח, לא קנה להמשלח:
אם השליח נתן המעות רק כדי להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט. או שנתנו לשליש (escrow). שאז בודאי היתה כוונתו רק לערבון3, ואז אינו נחשב לקנין כסף. (עי' בזה ס' ר"ז בסמ"ע ס"ק כג) וא"כ לא נשאר לנו קנין רק מכח הקאנטראק"ט, שזהו קנין שטר או סיטומתא. וכיון שהקאנטראק"ט נחתם בשם יחזקאל, אינו יכול לזכות בזה למשה.
והגם שכתבנו (לעיל באות א) דמי ששלח שליח שיקנה לו איזה חפץ, קנאו המשלח אף אם השליח נתן מעות עצמו. זהו רק באופן שהשליח קונה ע"י קנין שיכולים לזכות בזה להמשלח. וכגון בקנין הגבהה, משיכה, וכדו'. שאנו מחשיבין כאילו המשלח עצמו עשה הקנין. או בקנין כסף די"א4 דאף א"צ לזכיה בזה, ונחשב כאילו המשלח עצמו שילם, והשליח לא רק עשה רק מעשה קוף בעלמא. אבל בקנין שטר שהשטר חתם בשמו של השליח לא שייך לזכות בזה להמשלח. דהלא המשלח עצמו א"י לזכות בשטר שלא חתם על שמו5.
תבנא לדינא. דאם השליח לא נתן מעותיו רק להבטיח שאינם חוזרים עוד מהקאנטראק"ט. או שנתנו לשליש (escrow) אז לא קנה המשלח כלום. וכל הריוח הוא להשליח. לבד6:
1 וראיה מעובדא דריש גלותא ב"ק קב: ובאמת גם בלי טענה זו יל"ע בקאנטראק"ט. שאינו בתורת מו"מ רק בתורת התחייבות, אם גם בזה אין קונין במקום שרגילין לכתוב שטרא. גם יל"ע במקום שהשטר נכתב על שם השליח, אף שהמשלח רוצה שיהיה לו גם שטר על שמו. ואכמ"ל בכל זה.
2 בחו"מ סי' ר"א. שכל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, קונים בו. וקנין זה נקרא קנין סיטומתא.
3 ובנתן לשליש אפילו בכוון בהדי' שנותן המעות בתורת קנין כסף יש לדון אם יועיל, כיון שנתנו לשליש בתורת אסמכתא. ואכמ"ל בזה
4 מחנ"א הל' שלוחין סי' טו. ועמ"ש בזה בביאור הלכה סי' תמ"ח ס"ג בד"ה ובלבד
5 כן מבואר בשו"ת אבנ"ז חו"מ ס' ט( )ולפלא דבפת"ח הל' פקדון ושאלה פי"א הערה ג' הביא בשם האבנ"ז היפך זה( ובשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' רמג
6וע"ע בפת"ח קנינים פ"ב סוף הערה יד שהביא בשם המעדני צדק דיש לקנות גם בשטר קנין שנחתם בשם השליח של הקונה. אבל בנידון דידן דמיירי משטר קאנטראק"ט יש לצרף גם שיטת הקצה"ח סי' ר"ג ס"ק ב דבעצם אין שום תוקף לקאנטראק"ט. ואם המוכר היה גוי יש לצרף גם מ"ש בשו"ת בית שלמה חו"מ ס"ד דלשיטת התוס' ב"מ פ' א"נ עא: בד"ה בשלמא אין לקנות מגוי ע"י שליח. אבל אם קנה בכסף קונים כמבואר בתשו' שם. ואכמ"ל בכל זה.